כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות בינלאומיותחדשות הסצנהמוזיקה בצל מגיפת הקורונה

הכרעה משפטית בנושא החזר כספי כרטיסים להופעות שטרם התקיימו

פסיקת שופט פדראלי בארצות הברית בעניין תביעה להחזר כספי כרטיסים למופע שטרם התקיים עשויה להשפיע גם על המצב בארץ, כל הפרטים

לאחרונה הרשת התמלאה בדיווחים אודות טענות רוכשי כרטיסים להופעות שלא התקיימו בעקבות מגיפת הקורונה כי הם לא מקבלים החזר כספי וחלקם אף הודיע כי ישקול הגשת תביעות כספיות ייצוגיות לבית המשפט.

מסתבר שכדאי תמיד לשים לב לפרטים הקטנים, הם תמיד הכי חשובים, רוכש כרטיסים להופעה שלא הקפיד על כך הפסיד בתביעה להחזר כספי הכרטיסים.

חברת Ticketmaster שכנעה שופט פדרלי בקליפורניה כי אוהדים שאינם מאושרים בגלל ביטול אירועים והמגבלות הקשורות למגיפה צריכים להגיע להליך בוררות עם טענותיהם, מדובר בתביעה של אוהד אשר כעס על כך שלא קיבל החזר עבור כרטיסים למופע של Rage Against the Machine. מופע שנדחה ללא הגבלת זמן.

התובע דרק הנסן תבע בחודש אפריל את חברת Ticketmaster וחברת האם שלה Live Nation Entertainment בטענה שהאתר שינה רטרואקטיבית את מדיניות ההחזרים לאחר שמגפת נגיף הקורונה פרצה כדי לא לכלול אירועים דחויים.

בתגובה הגישה חברת Ticketmaster בקשה לאילוץ בוררות. היא טענה כי הנסן, כמו כל אחד אחר שקונה כרטיסי הופעות דרך האתר, הסכים לתנאי השימוש שלו המכילים הסכם בוררות.

בספטמבר האחרון, זכו החברות Ticketmaster ו – StubHub בתביעות דומות בסכסוכים שהביאו אוהדי בייסבול. שם, השופט המחוזי של ארה"ב, דייל פישר, מצא כי הסכמי ההקלקה שמשתמשים מתקשרים איתם בזמן שהם נכנסים לאתר וקונים כרטיסים מספיקים בכדי להודיע ​​על המדיניות ולהוות הסכמה הדדית להסכם בוררות.

בוֹררוּת היא שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים, בה צדדים למחלוקת מסכימים להציג את עמדותיהם בפני בורר שהוא צד שלישי אובייקטיבי, על מנת שיכריע בסכסוך ללא יכולת ערעור.

בתביעתו טען דרק הנסן כי הוא לא קרא את תנאי השימוש ולא היה מודע לכך שהוא כולל הוראת בוררות ולכן הוא לא יכול היה להסכים. השופט אדוארד מיצ'ן לא קיבל את טענתו.

סיכומה של ההחלטה – רוכשי הכרטיסים מחויבים בתנאי השירות של Ticketmaster – גם אם הם לא קוראים אותם לפני שקנו כרטיסים.

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

תגובה אחת

  1. מדהים לקרוא פוסטים כאלה מוטים לטובת המפיקים שמחזיקים בכספי הציבור ״כהלאווה ללא ריבית ומועד פירעון״.

    המפיקים משנים את המדיניות לאחר קניה של כרטיסים ואחרי זה טוענים שהציבור לא קרא את התנאים.

    גם אם במקרה המוזכר באמת מוזכר הסכם בוררות מן הראוי שהמפיקים יחזירו את הכספים על מופעים שבוטלו לגמרי.

    מפיקים מסוימים בארץ שלא נזכיר את שמם, לא מחזירים כספים על מופעים שבוטלו וחלקם אך משנים את המדיניות אחרי משבר הקורונה. אך התנאים החדשים לא חלים כלל על רוכשי הכרטיסים שרכשו אותם לפני המשבר ושינוי התנאים.

    כל המצב הזה מוביל רק למסקנה אחת – לא לקנות כרטיסים להופעות בכלל אצל המפיקים הנ״ל או לקנות כרטיסים ביום ההופעה בלבד.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא