כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

הופעות בינלאומיותסיקור הופעות

המופע של ארוס רמזוטי בתל אביב

המופע של ארוס רמזוטי, ערב המימונה, מוצ"ש, 30.04.2016, היכל מנורה מבטחים, יד אליהו, תל אביב, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

הייתי ילד פעוט כאשר הגעתי לראשונה לאוהל הקרקס האיטלקי בכיכר הא באייר, אז כיכר המדינה בתל אביב, בעונת החורף המקום היווה גן עדן לצפרדעים ומיני בעלי חיים קטנים החיים בשלוליות הענק שנקוו שם, באביב היתה הכיכר החניון הקבוע של הקרקס האירופאי התורן, ליצנים, אריות, סוסים ולוליינים המתעופפים מעל הראשים היו התפריט הקבוע, אז השפה האיטלקית המתנגנת שבתה את ליבי.

ארוס רמזוטי בתל אביב. צילום יובל אראל
ארוס רמזוטי בתל אביב. צילום יובל אראל

הזיכרונות ההם חזרו אלי במכה אחת כאשר ארוס רמזוטי, הזמר והיוצר האיטלקי יליד צ'ינצ'יטה, פרבר ליד רומא שפרץ לתודעה העולמית לפני למעלה משלושים שנה עת הופיע במסגרת הפסטיבל המיתולוגי בסאן רמו וביצע את השיר "ארץ מובטחת – Terra Promessa"  וזכה במקום הראשון, הישג אליו חזר שנתיים לאחר מכן עם ביצועו של השיר "עכשיו אתה – Adesso Tu", עמד מעל הבמה הגדולה המאתגרת כמו ראש ספינה בתוך האולם הענקי של היכל הספורט ביד אליהו אל מול קהל שיא שמנה שבעת אלפים ושש מאות רוכשי כרטיסים ומוזמנים (סולד אאוט), חלקם הגדול מעריצים נאמנים שלו, כשכל כולו מלא אנרגיות ועוצמות אותן שידר באמצעות ליין אפ שכלל 20 שירים ממיטב להיטיו מכל השנים וקינח בסט של עוד שלושה בהדרן, תוך שהוא מפלרטט עם אלפי הנשים והגברים שמלאו את ההיכל, רץ מפינה אחת לפינה השנייה ונעמד מול הקהל בר המזל שישב ביציעים, יורד מספר פעמים מהבמה הבאמת גבוהה אל יושבי השורות הראשונות, מתחבק, מחבק, מתנשק ומנשק סטייל הגבר הלטיני האירופאי, אוסף זרי פרחים מנשים מפונפנות וגברים קורנים מאושר.

ארוס רמזוטי בתל אביב. צילום יובל אראל
ארוס רמזוטי בתל אביב. צילום יובל אראל

ארוס נחת בישראל רק עתה לאחר שכבר שנים רבות היו ניסיונות להביא לכאן את מי שממלא אולמות ואצטדיונים ברחבי אירופה, ורק כעת במסגרת סבב ההופעות העולמי שלו בעקבות אלבומו האחרון – Perfetto, הוא דילג ממופע בארמניה לתל אביב רגעים ספורים לפני המשכו של הסבב בדרום אמריקה. כך שבמקום לבלוס מופלטות, לנשנש מרציפנים ולענטז עם קולולולו בחרו אלפי מעריציו למלא את היכל הספורט של יד אליהו כדי לחוות סוף סוף מופע אחד שלו בתל אביב.

באופן אישי אינני מכיר את שיריו במידה כזו שאוכל לזמזמם אם יעירו אותי באמצע הלילה, ולבטח לא אוכל להבחין בין שיר אחד לשני, את רובם של שיריו הוא כתב והלחין, הם נעים בין סגנון השמאלץ המתקתק של שירי אהבה לנשים או לאגו האישי במלודיות סטייל סאן רמו בואכה פופ איטלקי אירופאי אוניברסלי מיינסטרימי המשלב מוטיבים של בלדות, קצת רוקנ'רול, ולוקח בשבי את כל הקהל הענקי ששולף סמארטפונים ומצלם בהתלהבות קטעי וידאו תוך כדי הצטרפות לשירה, קריאות ביניים קצובות של מתלהבים יתר על המידה והנפת כרזות ובנדנות מלאות אהבה ותשוקה אל על.

ארוס רמזוטי בתל אביב. צילום יובל אראל
ארוס רמזוטי בתל אביב. צילום יובל אראל

הרגעים הללו שהזכירו לי את חווית הקרקס האיטלקי כאשר ארוס, הקרוי דווקא בשמו היווני של אל האהבה קופידון, מפזז ומרקד עם חבורת הנגנים וצמד החתיכות האיטלקיות שמלוות אותו בשירה, במיוחד הבחור ההוא עם תסרוקת הסימפסון הסגולה, הרגעים בהם הוא מלהטט עם כדורגל שנבעט בסופו של דבר לעבר שורות המושבים באורקסטרא, חופן את גופו של אחד הנגנים וסוחב אותו על כתפו "סחיבת פצוע" אל צידה האחורי של הבמה כמה שניות לאחר שהכריח את הנגן האחר להערים כסאות בר אחד על השני ולהעבירם לפינה אחרת, הקטע הזה שהוא תופס את המושב מול פסנתר כנף מיניאטורי כדי לבצע בלדה נוטפת דביקות ולבטח מלאה במילות תשוקה ואהבים שאינני יודע את משמעותם כי מעולם לא למדתי איטלקית.

ובגדול, ארוס רמזוטי, הזמר האיטלקי שכבר חצה את קו החמישים בשנות חייו, כולו מלא אנרגיות וכריזמה בימתית, העניק לקהל האלפים הישראלי שעתיים תמימות של שירים ללא הפסקה וללא הפוגה, לא שוכח לאמר בסיומו של כל שיר "תודה רבה" בעברית, מילים שלמד באולפן הקצר שאנשי בלוסטון האמונים על ההפקה המרשימה טרחו להעבירו יום קודם לכן עם נחיתתו בארץ.

ארוס רמזוטי בתל אביב. צילום יובל אראל
ארוס רמזוטי בתל אביב. צילום יובל אראל

וכמו שהקהל הגדיר את החוויה, בשעות הלילה בטרם שקע האדרנלין בכלי הדם שלהם, אל תוככי הרשתות החברתיות, הנה כמה מהמילים – היה ערב מדהים, כבוד גדול לארוס, היה מושלםםםםם, מ ו ש ל ם!!!!!  היה מ ד ה י ם!!!!!

ליין אפ: del gigante, Il tempo non sente ragione, Perfetto, Stella gemella, Favola, Rosa nata ieri, Più che puoi, Se bastasse una canzone, Terra promessa, Tra vent'anni, Una storia importante, Adesso tu, L'aurora, Il viaggio, Un'altra te, Dove c'è musica, n’emozione per sempre, Un attimo di pace, Musica è. הדרן: Un angelo disteso al sole, Fuoco nel fuoco, Piu Bella Cosa.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום: יובל אראל

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום: אבי נישניבר 

וידאו גולשים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

2 תגובות

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא